אני אוהב אותך, ספוטיפיי

12.12.24

אני אוהב אותך, ספוטיפיי

זה ככל הנראה המותג האהוב עליי.
לא רק שאני מאזין נאמן, אני גם משתמש כבד מאוד. השנה ביליתי 74,616 דקות עם המותג הזה –שזה 51 ימים ו-19 שעות, מה שממקם אותי בטופ 2% בעולם. כולו. או במילים אחרות: מספיק זמן כדי ללמוד לנגן בכינור ברמת בסיס, או לפחות להבין למה אנשים אוהבים ג׳אז.

כולם אוהבים מוזיקה, ותוכן בכללי, אבל כמה מאיתנו חושבים על המותג שמביא
אלינו את כל הטוב הזה?
ספוטיפיי.
כמה שאני אוהב אותך ספוטיפיי.
החברה השבדית הירוקה היא דוגמה למותג שעשה מהפכה אמיתית בעולם.
מאז שהושקה ב-2006, היא לא רק שינתה את הדרך שבה אנחנו מאזינים למוזיקה וצורכים תוכן. הנה כמה מספרים שיעיפו לכם את האוזניות:
• 282 מיליון מאזינים ביום
• 620 מיליון מאזינים בחודש
• 252 מיליון מנויים משלמים
ובואו נכניס קצת פרופורציה: 252 מיליון מנויים משלמים בחודש, כפול 31.90 ש"ח = 8.04 מיליארד ש"ח בחודש! (נכון לכתיבת שורות אלה, המספר הזה גם גרם לי לשקול לפנות לספוטיפיי ולבקש מהם החזר קטן על כל השעות שהשקעתי בהם השנה).

כשחושבים על זה, 31.90 ש"ח בחודש עבור גישה לכל המוזיקה והפודקאסטים בעולם, ספריה שפשוט לא נגמרת וכל יום מתעדכנת עוד ועוד זה לא פחות ממהפכה, אבל בואו נחזור קצת אחורה בזמן, לימים שבהם צריכת מוזיקה נראתה אחרת לגמרי.

פעם, כדי לשמוע שיר שאהבת היית צריך לקנות דיסק שלם ב-70 ש"ח לפחות. ואם זה היה אלבום כפול? 120 ש"ח בקלות. וזה אחרי שחסכת חודש שלם מדמי הכיס. כמובן, תמיד היה את הדיסק שהחבר שלך המליץ עליו, ובסוף גילית שאתה אוהב רק שיר אחד מתוכו. היית מתבאס, אבל ממשיך לשמוע אותו בלופים כדי להצדיק את ההוצאה. בכל זאת.
והיו גם הקסטות. אם רצית להכין אחת כזאת מושקעת עם השירים שאתה אוהב היית יושב ליד הרדיו שעות, מחכה לשיר הנכון כדי ללחוץ על כפתור ההקלטה. ואם המגיש דיבר באמצע? הלך עליך. כל הפלייליסט הפך לניסיון כושל.
ואז הגיעו הדיסקים הצרובים – אה, הימים ההם. איזו טכנולוגיה. היית יושב שעות מול תוכנה כלשהי במחשב, מוריד שירים מ'אתרים מפוקפקים', מקווה ששום וירוס לא יחדור לך למחשב ושיהיה מקום לדחוס עוד שיר אחד על הדיסק. והכי גרוע? לגלות שבאמצע שיר אהוב יש פתאום קול של ״טוווורנט״.

בחזרה למציאות, אני לא יכול שלא לחשוב על השנה האחרונה שלי עם ספוטיפיי.
74,616 דקות, 51 ימים ו-19 שעות שבהם נתתי לעצמי:
להיסחף
להתרגש
לכתוב ניוזלטרים
להירגע
לצחוק
להיזכר
ואפילו לרקוד לבד במרפסת כשאף אחד לא מסתכל (או לפחות ככה אני מקווה, הקטע מצולם ושמור במערכת)

אנחנו נוטים לקחת דברים כאלה כמובן מאליו, ואני החלטתי שאני לא משתתף במשחק הזה. שום דבר לא מובן מאליו. לא מובן מאליו בעיניי ללחוץ על אייקון ירוק ולקבל גישה מיידית לכל המוזיקה שאי פעם הומצאה, לכל הפודקאסטים שאי פעם הוקלטו.
למותג שנותן לי כל כך הרבה מגיע תודה. אז תודה ספוטיפיי. בזכותך אני אדם סקרן יותר, אני אדם מעניין יותר, אני אדם חוקר יותר ואני אדם שמקשיב יותר – גם לעצמי וגם לעולם.

רק על דבר אחד לא אוותר לך ספוטיפיי (הרי ידוע שאני אדם תחרותי ביותר).
אז איך, בבקשה תסביר לי איך, אני לא מקום ראשון בעולם???

הלכה 2025.

אני גאה בכם מאוד,
אדם

נ.ב - מי שלא נרשם לרשימת התפוצה בסבסטאק (Substack) פשוט מפסיד (וחבל!). אפשר להרשם ולקבל למייל בצורה ישירה את הניוזלטר השבועי, וגם עוד הפתעות...