אל תקראו ספרים, תקראו 10 דפים

אפשר להצליח לקרוא, רק אם ממסגרים את זה אחרת

18.12.25

אחת השאלות שאני מקבל הכי הרבה היא: ״תגיד בנאדם, איך יש לך זמן לקרוא כל כך הרבה?״ בדרך כלל התשובה המנומסת והמתפלצנת שלי היא משהו על ניהול זמן, אבל האמת היא הרבה יותר עלובה: אני פשוט עצלן עם תוכנית ומשמעת.

אני לא ״מוצא זמן״ לקרוא. אני פשוט גרוע בלהגיד ״לא״ לעצמי. כבר כמה שנים שאני מריץ את התרמית הזו שנקראת ״10 דפים ביום״. זה יעד כל כך נמוך, כל כך קל להשגה שאפילו ביום שבו החיים שלי החליטו לנסות את סבלנותי עד הקצה, אני עדיין מרגיש רע אם אני לא עומד בו.
המתמטיקה פשוטה ומרגיזה:
10 דפים ביום = 3,650 דפים בשנה.
שזה, בתרגום חופשי, להיראות בשיחת מסדרון הרבה יותר חכם ממה שאתה באמת.

כפי שאתם רואים בתמונה (כן, אני עדיין כותב ביד, תתקדמו), ההספק עומד על 22 ספרים.

לפני שנצלול להצלחות, בואו נדבר על הכישלון המפואר שמופיע אצלי במחברת תחת שורה מספר 3: ״שלושה בסירה אחת״ של ג׳רום ק. ג׳רום. אומרים שזו קלאסיקה של הומור בריטי. אני אומר שזה עינוי סיני במסווה של אוקספורד. הספר הזה העיק עליי ברמות שקשה לתאר. הוא לא הצחיק אותי בשום צורה. ניסיתי, באמת ניסיתי להתחבר לדאחקות מהמאה ה-19, אבל בשלב מסוים הבנתי שהסירה הזו טובעת ואני לא באמת חייב לטבוע איתה. אז זרקתי אותו באמצע. בלי מצופים.

מצד שני קראתי את ״הקנוניה נגד אמריקה״ של פיליפ רות (וגם כתבתי עליו כאן) ואת ״אחרי החגים״ של יהושע קנז. זה נותן לי נקודות זכות כשאני רוצה להישמע עמוק בישיבות הנהלה.

״צל השרביט״ הוא לגמרי הספר הכי טוב שקראתי השנה (בעצם אולי “עדן” שאני קורא ממש עכשיו נוגע בו) ספר מדהים... קורונה יודע לכתוב על הנפש בצורה יוצאת דופן. זה ספר עמוק וטוב על חברות אמת, כזה שגורם לך לעצור לרגע ולחשוב על האנשים שהולכים איתך דרך. 218 עמודים של עצב, רגש ויופי איטלקי פשוט שזורק אותך בשניה אחת לנופים היפים של איטליה.

״ספינה לאמריקה״ של יצחק בשביס זינגר 538 עמודים! זה נראה כמו משימה בלתי אפשרית, אבל כשמחלקים את זה ל-10 דפים ביום, פתאום מוצאים את עצמך בלב האוקיינוס ואח״כ על יבשת אמריקה בלי לשים לב בכלל.

״פרשת אלסקה סנדרס״ של ז’ואל דיקר 504 עמודים שמוכיחים שכשספר באמת טוב, חוק ה-10 דפים הופך מהר מאוד לחוק ה-100 דפים כי אי אפשר להניח אותו מהיד.

הספר שגורם לי להיראות עמוק הוא ללא ספק ״הבית שאנו בונים יחד״ של הרב יהונתן זקס (ספר 16). קריאת חובה למי שרוצה להבין איך בונים חברה בלי לשרוף הכל בדרך.

והזיוף הגדול... (Audible) שמעתי 5 ספרים באוזניות, כולל מל רובינס וסאהיל בלום. האם זה נחשב קריאה? האמת שממש לא, אבל למי אכפת. זה נרשם במחברת עם V ירוק, וזה כל מה שחשוב לאגו שלי.

אז ב 2026 אני לגמרי ממשיך עם המנהג הזה ולמה?

אם לא שכנעתי אתכם עד עכשיו, אז אגיד שוב כי זו התרמית הכי זולה שיש. 10 דפים זה בערך הזמן שלוקח לכם לגלול בטיקטוק ולראות סרטון של מישהו מכין פסטה בתוך גלגל גבינה. ההבדל הוא שבסוף השנה, במקום כולסטרול גבוה, יש לי רשימה של 22 ספרים במחברת. (אגב במקרה שלי אני גם אוכל בייגלה בזמן שאני קורא, כך שהשורה הזו לא ממש נכונה לגביי).

ועצה אחת אליכם לקראת 2026 (אפשר להתחיל גם היום) אל תנסו ״לקרוא ספר״. זה נשמע כמו מטלה. פשוט תקראו 10 דפים. אם זה משעמם - תסגרו ותעברו לספר הבא. החיים קצרים מדי בשביל ספרים גרועים, ויש לי עוד 10 דפים לקרוא לפני שאני נרדם על הספה.

סופ״ש נעים,
חג חנוכה שמח
אדם

הפלייליסט שלנו, עובד טוב גם בחנוכה, לפני אור אחרי הדלקת נרות