הוראות הפעלה
יותר קל לבצע, מאשר לשקוע בדאגות
רגע לפני שמתחילים, אני מדבר לכל אלה שאינם רשומים עדיין ולא מקבלים את הניוזלטר הזה ואת הבאים אחריו ישר לתיבת המייל שלהם. למה בעצם? תכניסו מייל ו…קסם… יאללה!
26.6.2025
השבוע הזה היה עוד שבוע קשה.
בשנים האחרונות נדמה שכולנו שאלנו את אותה השאלה:
״כמה כבר אפשר לחפור על מלחמה עם איראן?״
כמה פעמים אפשר לשמוע את אותו ניתוח, את אותה הערכה, ״נתקוף או לא נתקוף?״,
נעשה את זה לבד או ביחד, וכמובן ״מה יקרה אם?״. ואז פתאום, זה כבר לא אם.
בבת אחת אזעקות בלילה. יירוטים. נפילות. הרס. פצועים. הרוגים.
שקט מוזר שאחריהם. כבישים ריקים. משק סגור.
פתאום הכל נהיה בבת אחת מוחשי, קרוב מדי.
בשנייה היא מבצבצת, אותה תחושת נוירוזה שעד עכשיו התאמנה על הקווים. בשנייה היא עולה לבמה ומככבת. כל פחדון, כל חרדה, כל דאגה - כולם מקבלים תפקיד בהצגה. הספוטלייט עליהם, כל העיניים וכל תשומת הלב.
ומה אנחנו עושים? כשחושבים על זה רציונלית ומנסים לנתק כל אמוציה שעולה, תכל׳ס רק את מה שתלוי בנו: נכנסים לממ"ד, מקשיבים להוראות, משתדלים להישאר קרובים לאזור בטוח. וזהו. כאילו שאנחנו שולטים במשהו, אשליה שכזו.
אבל אם נסתכל לאחור רגע, נגלה משהו שייחודי לנו הישראלים: אנחנו אשכרה טובים בזה.
הפכנו למקצוענים בהישרדות, תפעול ושהייה במצבים קיצוניים.
להלן סיכום אירועי החמש, כולה חמש, שנים האחרונות:
2020 – קורונה (רוב המדינות בעולם הסתפקו בזה...)
2022 – רפורמה משפטית / הפיכה משטרית (כל אחד וההגדרה שלו)
2023 – היום השחור ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל
2024 – מלחמת עזה, עד היום
2024 – מלחמה מול חיזבאללה
2025 – מלחמה מול איראן
רגע, מה? עברנו את כל זה? אנחנו???
אנחנו נעים כל הזמן במנעד של רגשות - כעס, לחץ, עצבות, חוסר סבלנות, חרדה, עצלות, סחיטה כוללת... ולצד כל התחושות האלה, הוראות הפעלה פשוטות של מה עושים אם. אז הנה היא: מפת המילוט שלי, סט של פעולות שסיגלתי לעצמי בחמש השנים האלה. אם תרצו - תרגולת הרגש מול תרגולת התגובה.
כועסים? שימו ספוטיפיי עם שיר שאתם אוהבים ופשוט תשירו.
לחוצים? נעלי ספורט וצאו לריצה קלה. הזמן והקצב ממש לא חשובים.
שחוקים? אפילו לרוץ לא צריכים, הליכה באוויר הפתוח תעשה יופי של עבודה.
עצובים? תגידו ״תודה״ על משהו אחד טוב שיש לכם בחיים (רמז: יש לכם מיליוני דברים כאלה).
עומס מחשבתי? תפתחו יומן, מחברת, פתק באייפון ותכתבו. מה? זה ממש לא משנה. תכתבו מה אתם לובשים עכשיו ותמשיכו משם.
חוסר סבלנות? לעצור רגע ולהיזכר כמה כבר התקדמתם...
חרדה? אוויר דרך האף ל-4 שניות, הוצאה דרך הפה ל-4 שניות, כפול 5 פעמים - ואתם בנאדם אחר. תנסו.
עצלנות? מקלחת קרה! קסם...
הראש שלכם (חושב), הלב שלכם (דופק), הגוף (מתפקד), הם לא סתם ״מערכות״. הם מכונה חכמה, רגישה ומורכבת, וכמו כל מכונה משוכללת, גם להם יש הוראות הפעלה.
רק מה? הן לא מגיעות עם חוברת, ובשביל לדעת אותן אנחנו צריכים להכיר בכך שהן נכתבות תוך כדי תנועה.
סיימתי ספר השבוע "ספינה לאמריקה" של יצחק בשביס-זינגר (ספר מעולה), והיה שם משפט שדאגתי לרשום לי במחברת ״יותר קל לבצע, מאשר לשקוע בדאגות". וזה כל הסיפור בעיניי. עם כל אזעקה, כל פחד, כל שחיקה, כל תסכול - אנחנו לומדים מחדש איך אנחנו פועלים, ובעיקר מה מחזיר אותנו לתפקוד מיטבי.
פעם זה שיר.
פעם זה הליכה.
לפעמים זה סתם נשימה.
אבל תמיד, יש דרך.
העולם ימשיך לזוז גם מחר, והוא לפעמים ימשיך גם לרעוד.
אבל אם נלמד לקרוא את עצמנו נכון, נוכל להגיב טוב יותר, מהר יותר ואנושי יותר.
וזה, כנראה, לא רק הכי ישראלי שיש, זה הכי אנושי שיש.
שנדע ימים שקטים וסופ״ש קצת יותר שפוי
אני גאה בכם מאוד,
אדם




,אהבתי את הטבלה המצוירת מאוד, זה חכם ומעשי
ורק להוסיף לרשימת המטלות הרגשיות את המצפון ואת החטופים