טיק. טיק. בחירה

הזמן נוסע, כי זה מה שזמן אמור לעשות. לך יש את הזכות לבחור מה לעשות איתו.

הנה ההזדמנות להירשם לניוזלטר בSubstack ולקבל אותו ישירות לתיבת המייל שלכם:

7.8.25

אם שואלים אותי, הכוח הכי חזק בעולם הוא הזמן.
מכירים את המשפט ״עוד לא נולד המניאק שיעצור את הזמן״? ובכן, הוא לא נולד. והוא גם לא יוולד. הזמן הוא חתיכת כוח. הוא זז בקצב קבוע, בלי פחד, בלי מנוחה, בלי להתחשב ברגשות שלנו. שום דבר פשוט לא עוצר אותו. ובמונחים היסטוריים - הוא פשוט בלתי מנוצח.

קחו לדוגמה את ירושלים. עיר שחיה כבר כמעט 5,000 שנה, חתיכת זמן אה? 5,000 שנה שבכל 300 שנים בממוצע מחליפה ידיים. יש ספר מעולה של סיימון סבאג מונטיפיורי (הנכד של..) שנקרא ירושלים הביוגרפיה – בעיניי ספר שכל אדם שחי במדינה הזו צריך לקרוא. אני קראתי אותו לפני כמה שנים בשקיקה ואפילו היה בי הצורך לרשום הערת פתיחה בעמוד הראשון אחרי הכריכה:

הדהימה אותי העובדה שכל 300 שנים העיר משנה את עורה, מוחרבת ונבנית מחדש ובכל פעם מי ששולט בתוך ה-300 שנים – משוכנע שהוא שולט בה לנצח. אבל הזמן וההיסטוריה מוכיחים אחרת (אל דאגה, אף אחד מאיתנו לא יהיה כאן לבדוק את התזה הזו). מי לא נפל במלכודת הזמן של ירושלים? הכנענים, הדוידים, הבבלים, הפרסים, היוונים, הרומאים, הביזנטים, המוסלמים, הצלבנים, הממלוכים, העות'מאנים, הבריטים - כולם היו בטוחים שהם ישלטו בה לנצח.
אבל הזמן לא התרשם מהביטחון העצמי המופרז הזה. הוא המשיך בשלו והוכיח אחרת.

והוא לא עשה את זה רק בירושלים.
הזמן קבר את בבל, שהייתה פעם מרכז היקום האנושי.הוא כיבה את האור באלכסנדריה, שהספרייה הגדולה שלה אחסנה את רוב כתבי היד של העולם העתיק, המקום שפעם הכיל את כל הידע בעולם. פוף. איננו.
הזמן ניער מעליו את ברית המועצות, המדינה הגדולה בעולם, מעצמה גרעינית שאף אחד לא יכל לה, היום היא מחפשת להחליף דגלים.
ואפשר גם לקחת את זה לסקטור העסקי – נוקיה ששלטה לנו בכיס, קודאק שלא יכלנו לתעד משהו בחיים בלי להשתמש במוצר שלה ועוד. הזמן הוא לא סתם מחוגים על שעון שעושים טיק טיק. הוא מנגנון טבעי של סלקציה, חזק יותר מכל צבא, גדול יותר מכל מעצמה, חכם יותר מכל תוכנית חומש.

ואם נחזור לירושלים, מה זה בכלל 5,000 שנה לעומת הנצח של הזמן? אני אתן לכם פרופורציה - זו שרשרת של 50 אנשים בני 100 עומדים אחד אחרי השני. לא כזה הרבה. 5,000 שנה זה 1/200,000 מהזמן שהיקום קיים. זו ממש טיפה בזמן. האוקיינוסים כבר היו שם, הרי ההימלאיה כבר עמדו, הדינוזאורים כבר הספיקו לבוא וללכת... פעמיים. ואפילו מבחינת האנושות, ההומו סאפיינס כאן לפחות 300,000 שנה. כלומר, ירושלים קיימת רק ב־1.6% מהזמן שבו אנחנו קיימים בכלל.

כל מה שאנחנו תופסים כ"היסטוריה" הוא בעצם רגע.
קריצה.
מצמוץ.
גרגר חול בשעון החול שאף פעם לא נגמר שנקרא היקום.

אז אם הגעתם עד כאן, כבר יש לכם את ההבנה שזמן = כוח. ושאי אפשר לעצור אותו. כבר התחלה טובה. ומכיוון שלכל אחד מאיתנו יש תאריך תפוגה (ככה יצא, מה לעשות) יש לנו אחריות גדולה מאוד בלתת תשובה מספיק טובה לשאלה:
מה אנחנו עושים עם הזמן שיש לנו?

אני רוצה לצרף לכם 6 גרפים מאוד פשוטים שמתארים את החיים של רובכם ורובכן. המסקנה מהם ברורה: מי שלא בוחר איך הוא מבלה את זמנו, מגלה שהזמן פשוט בחר בשבילו.

הנה התפלגות הזמן שלכם עם המשפחה הגרעינית שאליה נולדתם (אבא, אמא, אחים, אחיות):
שיא בגיל הנעורים, ואחר כך ירידה קבועה שלא חוזרת לעולם.

הנה התפלגות הזמן עם הילדים שלכם:
שיא של 4.5 שעות ביום באמצע החיים, ואז קריסה כמעט מוחלטת.

הנה התפלגות הזמן עם החברים שלכם:
שיא בגיל 18, ואז ירידה חדה ויציבה לאורך כל הדרך.

הנה התפלגות הזמן עם בת/בן הזוג שלכם:
עלייה הדרגתית לאורך החיים, שיא בגיל הפנסיה - ואז ירידה לקראת הסוף.

הנה התפלגות הזמן עם הקולגות שלכם בעבודה:
הגרף הכי עצוב. אלו האנשים שאנחנו רואים הכי הרבה בשנות העבודה, ואז הם פשוט נעלמים ברגע שפורשים.

והנה התפלגות הזמן עם עצמכם. לבד:
בסוף, רוב הזמן – אנחנו לבד.

זה לא ניוזלטר שהוא טרגדיה, אלא ניוזלטר שמבקש להיות תזכורת. סוג של שעון מעורר (עוד מכשיר שמודד זמן) אם תרצו... ומה שאני מבקש להגיד לעצמי כל הזמן ועכשיו גם לכם:

הזמן ימשיך לזוז, אין איך לעצור אותו. אבל במונחים פיננסיים כבר למדנו שהזמן הוא המטבע הכי חזק שיש ולנו נותר רק לבחור - איך אנחנו משקיעים אותו נכון.

תשקיעו טוב,
סופ"ש טוב,
אני גאה בכם מאוד,
אדם

אפשר גם להאזין לפלייליסט של הניוזלטר, תאמינו לי, הוא ממש מגוון וטוב. עושה נעים.