שיעור בענווה
19.12.24
בנקודת הזמן הזאת, אני מניח שרובכם כבר ראיתם את הקליפ לשיר החדש של קולדפליי.
בכל זאת, עברו כבר עשרה ימים מאז שהוא הושק ובמציאות של היום זה לגמרי מספיק זמן בכדי לחרוך את הרשת (וזה חורך את הרשת). בכל מקרה מי שלא ראה שיעצור עכשיו ויקדיש כמה דקות לדבר היפה הזה.
עוד דבר שבטח עולה בראשכם, זה כבר הניוזלטר השלישי ברציפות שמתעסק במוזיקה (למרות שזה ממש לא נכון!)
לפני שבועיים היה זה שלמה ארצי שהזכיר לי רגעי עבר מהחיים עם השיר ״קצת משונה שלא נשארת״
שבוע שעבר על הסיכום השנתי של ספוטיפיי וכמה שאני אוהב את המותג הזה, והנה היום הקליפ החדש של קולדפליי.
אבל אני יודע שאתם הרבה יותר עמוקים ממה שנראה מעל פני השטח, ומה שמדהים בקליפ הזה של קולדפליי היא בכלל לא המוזיקה (למרות שכמעט כל מלודיה על פסנתר היא קסומה, כי זה פשוט כלי נגינה שכזה) אלא הסטוריטלינג.
אני מודה שרק בעשרה הימים האחרונים התעמקתי והבנתי מי זה דיק ואן דייק, ואחרי לא מעט חקר בנושא הגעתי למסקנה שמדובר באחד הדברים הכי יפים שיש כרגע בכדור הארץ כולו. 99 שנים של פרספקטיבה על הכדור הזה, הוא ראה את הכל מדצמבר 1925 ועד היום. תנסו רגע לחשוב מה עבר על האנושות במאה האחרונה? זה בלתי נתפס. אבל אנחנו עמוקים הרי, אז נצלול פנימה כי להתעסק באירועים שהיו, הינם ועוד יהיו – בשביל זה יש לכם מספיק מדיומים של צריכת חדשות ופרשנויות. לא... הקסם הגדול בדיאלוג עם דיק הוא שאלות שהיו כאן תמיד ויהיו כאן תמיד, גם בעידן ה ai שמאיים לכלותינו.
מה זאת אהבה?
״להגיד לך את האמת, אני לא יודע, אנשים מנסים לענות על השאלה הזו כבר מאות רבות... אולי זו התחושה של דאגה לרווחה ולחיים של מישהו אחר, בדיוק במידה שאתה דואג לעצמך״
האם אתה מפחד למות?
״אני מודע לגמרי לעובדה שאני יכול ללכת לעולמי בכל יום, ואני לא יודע למה אבל זה ממש לא מדאיג ומעסיק אותי... אני לא מפחד מזה. יש לי את ההרגשה, שהיא ניגוד מוחלט לכל דבר רציונלי כמובן, ש... אני אהיה בסדר״
האם יש דבר כזה מזל?
״אני כנראה אדם בר מזל כי הצלחתי להתפרנס ממשהו שהייתי עושה בכל מקרה. אז כשחושבים איזה בר מזל אני אני אומר: יוצא לי לעשות את מה שאני עושה״
פנינים של ניסיון חיים. איזו מורשת. כמה אצילות.
בתוך מילות השיר הזה, זו לגמרי השירה היפה ביותר. וכשזה משתלב עם רגעי קולנוע שמצליחים לתפוס את הענווה, את השמחה, את האנושיות שיש לאיש הענק הזה בגיל 99 - יוצאת יצירה קולנועית מושלמת. והיא מושלמת משום שהיא משאירה אותך עם מחשבות הלאה:
מה יגידו עלינו בעוד 99 שנים?
האם גם אני אדם בר מזל?
מה המורשת שנשאיר אחרינו?
אולי זו לא מוזיקה, אולי לא סרטים - אולי הכוח הגדול של החיים זה פשוט לאסוף רגעים קטנים של אושר, אנושיות ואהבה עם כל האנשים שחשובים לך בחיים. מתישהו להסתכל על הכל אחורה, לדעת שהכל יהיה בסדר, לרקוד ולהזיז את הגוף, ללכת יחף ולהרגיש, תרתי משמע, את החיים עצמם. גם בגיל 99.
יש למה לחיות, תודה דיק.
אני גאה בכם מאוד,
אדם
נ.ב - עוד לא נרשמתם לניוזלטר דרך סבסטאק? למה בעצם?
עשו את זה עכשיו כאן:
