בין קודש לקוד

מדינת ישראל לא יכולה לאפשר לעצמה לוותר על הקדמה, החדשנות והשכל

12.3.26

ימים של מלחמה באוויר. עוד אזעקות ועוד שיגורים ועוד ריצה לממ״דים והמקלטים והחניונים. ובתוך כל השגעון הזה עולה לי תובנה. לא כי אני איזה גאון אלא כי זה מתבקש: המשאב הכי חזק של המדינה הזו, הוא לא הגז הטבעי, לא הנדל”ן, אפילו לא ״רוח הלחימה״, או שמחת החיים, אלא השכל. אל תבינו לא נכון, חלק ממה שהופך אותנו למה שאנחנו הוא היכולת לחגוג את פורים בממ״ד עם אורגן של הילדים אבל בכל זאת... היכולת לקחת אינטלקט טהור ולתרגם אותו לרעיון פורץ דרך ששובר שוויון בשטח היא תעודת הביטוח האמיתית שלנו.

אני תמיד מעדיף לדבר על הגנה, כי זה הרבה יותר ערכי ואתי וזו גם המהות של הצבא שלנו. לא סתם אנחנו נקראים צבא הגנה לישראל (האמת היא שאולי עוד ישנו את זה להתקפה, ברוך המלך המשיח...), אבל בואו נסתכל רגע על המלחמה הזאת מול איראן לא דרך הפוליטיקה, אלא דרך האסטרטגיה של מי שמבין שחדשנות ושכל הם תנאי הקיום שלנו כאן.

דמיינו מצב שבו מאות כטב”מים, טילי שיוט וטילים בליסטיים משוגרים בו זמנית לעברנו. זו לא תיאוריה ממלחמה קרה או מספר מתח, זו המציאות שלנו כאן בשנתיים האחרונות.
איך מתחילים בכלל לנהל אירוע כזה?
ובכן, הכל מתחיל באלפי ״עיניים״ – מכ״מים, לווינים ואמצעים אלקטרו-אופטיים שבוהים במרחב ומנסים לראות את שלל האיומים. זה לא כזה פשוט כמו שזה נשמע, בגלל עקמומיות כדור הארץ המכ״ם לא תמיד רואה את השיגור, אבל הלווין כן, וברגע הזה כל המערכות מתחילות ״לדבר״. כאן נכנס מושג שהכרתי לאחרונה ואני חושב שכולם חייבים להכיר: ״אליפסת אי הוודאות״: כשטיל בליסטי נע ב 10 קילומטר בשנייה (5,000 ומשהו קמ״ש), הוא נמצא בתחילה בתוך אליפסה סטטיסטית של הערכה, ורק כשהוא מתקרב חזרה לכדור הארץ ולמדינת ישראל המערכת מזקקת את הנתונים ומספקת לנו דקה וחצי של חסד כדי להגיע למרחב מוגן. בתוך הטירוף הזה, חץ 3 יוצא ליירוט מחוץ לאטמוספירה ב 6,000 קמ״ש. מולו טיל בליסטי ב 5,000 קמ״ש. המפגש? מפגש נעים שכזה במהירות משוקללת של 11,000 קמ״ש אי שם בחלל, ברזל שפוגש ברזל בדיוק של סנטימטרים.

הגאונות הישראלית היא ההגנה בשכבות: חץ, אג׳יס האמריקאי, קלע דוד וכיפת ברזל. בניגוד לכל מה שקורה כאן ביומיום, במערכות האלה יש אפס אגו, כולן רואות הכל בתמונה אווירית אחת משותפת, ומערכת קבלת החלטות משותפת ואוטומטית קובעת תוך מילי שניות מי מטפל במה. חלוקת אחריות בלי נעלבים. המערכות האלה עומדות על 96% דיוק, שזה במונחים עסקיים חברה עם אפס תקלות בסביבה הכי אגרסיבית שיש, כי כאן באמת מדובר בחיי אדם, והסורים אכן על הגדרות. מה עם ה 4% אתם שואלים, ה 4% הנותרים הם המקומות שבהם המזל בגד או המשוואה התפספסה, כמו באסון הכואב בבית שמש. יהי זכרם ברוך. אבל שכל יירוט כזה מורכב מעשרות אלפי משוואות שאם רק אחת מהן לא עובדת כל העסק מתפקשש. אפשר להבין שזה קורה, ואם זה קורה רק ב 4% מהמקרים... נאמר תודה. עד כמה הדבר הזה עוצמתי ושומר ישראל? ניקח את השביעי באוקטובר, זוכרים? אז שוגרו 4,000 טילים בשעות הראשונות, יותר מכל הטילים ששוגרו ביחד במערכה האחרונה מול חיזבאללה בצפון והתוצאה הייתה הרוג אחד. אכן עולם ומלואו. אבל הרוג אחד על 4,000 שיגורים.

תגידו מה שתגידו, זה עדיין בלתי נתפס בעיניי. זה פלא של שכל, יוזמה ויצירתיות.

קל מאוד להתמכר למסורת או לחשוב שהאמונה לבדה תספיק. אל תבינו אותי לא נכון, אמונה זה חשוב, אשרי המאמין, אבל אלוהים עדיין לא מיירט טילים בליסטיים. אלגוריתמים, נגזרות ואינטגרלים בשילוב עם אלפי מהנדסים וטכנאים עושים את זה. אי אפשר להחזיק צבא של המאה ה 21 ששומר ומגן על המשך קיומה של המדינה, עם תפיסות עולם של המאה ה 19.

בלי חינוך מדעי, בלי פתיחות לעולם, בלי אימוץ הקדמה ובלי חשיבה שמעודדת לשבור מוסכמות, פשוט כבר לא היינו קיימים. אפשר להאמין שלא, אבל אם אתם באמת מאמינים אז תאמינו גם לי: מדינת ישראל היא נס של קדמה, ומי שחושב שאפשר לוותר עליה ועדיין לשרוד בשכונה המשוגעת הזו פשוט לא מבין את המכניקה של המציאות.

יש לנו מה ללמוד מהשנתיים וחצי האחרונות:
הפרוגרס הוא לא אויב שלנו, הוא המגן.
המודרנה חייבת להמשיך לנצח,
פשוט כדי להשאיר אותנו בחיים.

סופ״ש נעים לכולם
וגם שבת שלום
אדם

הנה הוא הפלייליסט של הניוזלטר, שווה לשים ברקע לבישול, קריאה, אוירה, נהיגה: