מכתב פתוח
המוח שלכם ושלי מתחנן לקצת שקט
11.6.26
אדם שלום,
אני מבין שאתה חייב להרגיש יצרני, אפקטיבי, ושאתה חושב שזה שאתה מקשיב לפודקאסט במהירות x2, כי במהירות רגילה אתה מרגיש שאתה מפגר מאחורי הגרסה האופטימלית של עצמך.
יש לי שאלה קצת אינטימית אליך. אני קרוב אליך מאוד, אז אני מרשה לעצמי:
מתי בפעם האחרונה ישבת חמש דקות רצופות, בלי טלפון, בלי פודקאסט ברקע, בלי ספר, בלי ״לסגור פינות״ בראש, ופשוט בהית בקיר? לא, המחשבה על ״מה אני צריך לקנות בסופר״ לא נחשבת. אני מדבר על בהייה טהורה, מזוקקת. כזו שבה המבט מזגג, הפה אולי נפתח קצת, ואני נראה מבחוץ כאילו עברתי למצב ״המתן״.
מתי זה קרה לך? אני זוכר מתי, כנראה ב-2007, רגע לפני שהאייפון יצא והחליט שכל חלקיק שנייה פנוי בחיים שלך הוא באג שצריך לתקן. אלפי נגיעות ביום, ארבע חמש שעות מסך ממוצע, ואפס דקות קיר. זה מה שאתה נותן לי. ממש תודה לך.
אתה חושב שאני מגזים אדם, אבל תן לי לספר לך שב-2014 חוקרים מאוניברסיטת וירג’יניה הושיבו אנשים בחדר ריק לרבע שעה, לבד עם המחשבות שלהם, עם אופציית בידור אחת: לחצן שנותן להם שוק חשמלי. אנשים שדקות קודם לכן הצהירו שהיו משלמים כסף כדי לא לקבל שוק, הם אותם אנשים שבחרו להתחשמל. שני שלישים מהגברים. אדון אחד לחץ 190 פעם. תן לזה לשקוע אדם: בני אדם, וגם אתה, מעדיפים כאב פיזי על פני חמש דקות בחברת עצמם.
ממה אתה בורח? תגיד לי, זה יישאר בינינו בלבד!
אתה בטח חושב לעצמך עכשיו, כי אני מכיר אותך מצוין: ״נו באמת, אין לי זמן לבהות, יש לי יעדים, יש לי משימות, יש לי חרדה קיומית לטפח״ אז זהו, שהמדע (כן, אנשים עם חלוקים) חושב אחרת לגמרי. תדע לך שמסתבר שכשאתה בוהה ומפסיק לייצר, אני לא נכבה. אני בסך הכול מעביר הילוך למה שנקרא Default Mode Network רשת ברירת המחדל של המוח. ומה קורה כשהיא נדלקת?
אני מתחיל לקשר בין זיכרונות, מעבד את הרגשות ופותר בעיות שלא הצלחת לפתור כשניסית בכוח. אני אומר לך שוב ושוב ושוב, ההברקות שלי לא מגיעות באימייל ה50 של היום. הן מגיעות במקלחת, או בפקק, או במקרה שלך ברכבת. ארכימדס קיבל את האאוריקה שלו באמבטיה. ניוטון, בבטלה מתחת לעץ. שנינו יודעים שאתה ואני לא ברמה הזו כמובן, אבל בכל זאת... תזכור שאף תגלית גדולה בתולדות האנושות לא קרתה למישהו באמצע ישיבת סטטוס. וגם, וזה אולי הכי חשוב אני והמערכות שלי נרגעים (אלו שכל הזמן צועקות לך ״תברח, יש אימייל מהבוס״) וככה אתה והגוף שלך מבינים שהוא לא בסכנת חיים מיידית.
אדם, הבהייה היא לא בזבוז זמן. פעם היית בוהה מצטיין, מה קרה לך? אתה חולה על כושר, רץ כמה פעמים טובות בשבוע, התחלת חדר כושר לאחרונה, וגם פעם בשבוע חזרת לפילאטיס. לכולם אתה דואג אבל מה איתי?
אני יודע, אתה חתיכת מכור לגירויים. לשבת מול עציץ מרגיש לך כמו עינוי. לכן ביקשתי מג׳ימיני להכין עבורך תוכנית אימונים מדורגת:
אדם, אם מישהו היה מוכר לך היום כדור שמשפר זיכרון, מעלה יצירתיות ומוריד סוף סוף את לחץ הדם שלך, היית קונה אותו בהרבה כסף, לי יש אליך הצעה לקבל את כל הטוב הזה, בחינם.
שלך תמיד ואיתך תמיד (חוץ ממקרים חריגים של אלצהיימר)
המוח שלך
שבת שלום,
אדם
הפלייליסט של הניולזטר, שמאגד את כל השירים שהופיעו בניוזלטרים בשנתיים פלוס האחרונות




מקסים
מדוייק