98.3%
מתי תבינו שככה המוח שלנו בנוי?
18.6.26
מי יודע מה ההבדל באחוזים בין ה-DNA שלנו לזה של שימפנזה?
כשחושבים על זה, ברור שיש הבדל תהומי. הרי הקמנו פה עולם. בנינו מערכות תקשורת בינלאומיות, טכנולוגיה, ערים מטורפות, בייתנו חיות, גידלנו חקלאות, המצאנו מחשוב קוונטי.
אבל האמת היא (ואם אתם לא מאמינים לי, לכו תשאלו את קלוד), שסך ההבדל הוא בערך 1.7%. זהו.
על ה-1.7% המסכנים האלה בנינו אימפריה. הגענו לחלל. הפכנו ליצור הכי חזק ומסוכן על הפלנטה. כולה אחוז ושלושת רבעי. מצד אחד, מרשים בטירוף. מצד שני, בואו נחשוב רגע על ה-98.3% הנותרים. מה זה אומר עלינו?
ברור שזה אומר שיער בחזה, נחירות ומשחקי היררכיה מטופשים במשרד. אבל מבחינה קוגניטיבית, זה בעיקר אומר שאת רוב ההחלטות שלנו אנחנו מקבלים בדיוק כמו בעל חיים תבוני אך אינסטינקטיבי. יצור שמובל על ידי דחפים ותת מודע שאין לו שום דרך להסביר אותם, והוא גם לא מתעסק בזה. הוא פשוט נותן למוח להחליט וממשיך הלאה.
ואז מגיע הטיפוס התורן ואומר ״פרסום? שיווק? עליי זה לא משפיע״.
יש לי חדשות בשבילך, חבר: הוא משפיע עליך. ובענק. האמת היא שהוא משפיע עליך יותר מאשר על אחרים, כי בניגוד אליהם, אתה עד כדי כך לא מודע, שאתה בטוח שאתה בשליטה. וזה המצב הכי מסוכן שיש.
זה בדיוק השער לעולם הכי מרתק שיש:
קבלת החלטות א-רציונלית.
כי כשמבינים את זה, מבינים כמעט הכל.
בזמן שקראתם את הפסקה האחרונה, המוח שלכם ביצע עשרות מניפולציות קטנות, תת-מודעות לחלוטין, על המציאות שלכם. אנחנו אוהבים לחשוב שאנחנו יצורים רציונליים מוחלטים ששולטים בעולם מתוך בחירה חופשית ומודעת, אבל מחקר מדהים שפורסם ב Nature Communications מזכיר לנו שאנחנו מופעלים, בראש ובראשונה, על ידי תהליך ביולוגי קשיח ממש. למי שאין כוח להיכנס ללינק אספר לכם בקצרה: במהלך מגפת הקורונה, צוות חוקרים מספרד ומיפן ניסה לגבש הנחיות לריחוק חברתי. כשהם ניתחו סרטוני וידאו של הולכי רגל, הם קלטו משהו הזוי: בני אדם, וזה לא משנה אם הם ילדים בגן בטוקיו, בני נוער בחצר בית ספר בספרד או מבוגרים בקניון בישראל, נוטים באופן ספונטני ועקבי לסובב את הגוף נגד כיוון השעון בכל פעם שהם משנים כיוון.
החוקרים היו בטוחים שמדובר בהרגל תרבותי או חוקי תנועה מקומיים. הם השוו, בדקו, הפכו. גורנישט. הנטייה שמאלה ניצחה הכל. המסקנה? ״עיקרון ביולוגי עמוק של שבירת סימטריה״. בעברית מדוברת: הרגליים שלכם פונות שמאלה כי ככה המוח מחווט, ואין לכם שום Say בעניין.
זה רק פרומיל מהדרכים שבהן המוח מנהל לנו את החיים מאחורי הקלעים בלי לשאול אותנו אף שאלה. קחו למשל את אפקט בובה/קיקי, בוא ננסה את זה עליכם לפני שנסביר מה זה. אני מציג 2 תמונות אתם צריכים לבחור למי מהן קוראים בובה ולמי מהן קוראים קיקי.
95% מכם נתנו לתמונה העגולה והפלאפית את השם בובה (אל תעוף על עצמך אם אתה דווקא עשית הפוך, זה לא מייחד אותך, זה אומר שהאינסטינקטים שלך דפוקים).
למה זה קורה? כי המוח עשה מיפוי אוטומטי במאית השנייה וחיבר את התנועה הרכה של השפתיים בזמן הגיית המילה ״בובה״ לצורה ויזואלית עגולה.
ואם זה לא מספיק, החושים שלנו נמצאים במלחמת אזרחים מתמדת, וחוש הראייה הוא הבריון של השכונה שתמיד מנצח. באפקט מקגורק הנירולוגי, אם ישמיעו לכם בלופ סאונד של אדם אומר משהו (נגיד ״באבא״) אבל בווידאו יראו את השפתיים שלו זזות בצורה אחרת (נניח ״גאגא״) המוח שלכם פשוט ימחק את מה שהאוזניים שמעו באמת, ויכריח אתכם לשמוע את מה שהשפתיים מראות. אתם יכולים לדעת שזה שקר, אתם יכולים לנסות להתרכז, זה פשוט לא יעזור. המוח מעוות את השמיעה כדי שלא תיווצר לו סתירה בעין.
כדי לשמור עלינו בחיים, גם במחיר של הזיות קטנות ומחייכות המוח שלנו מחווט בצורה פסיכוטית לזהות פרצופים, מנגנון שנקרא פאריידוליה. זו הסיבה שאתם רואים פרצוף כועס או שמח בשקע החשמל, בחזית של המכונית או בשני שקעים וקו על קיר בטון. מבחינה אבולוציונית, עדיף למוח לטעות אלף פעמים ולראות פרצוף בסלע דומם, מאשר לפספס פעם אחת נמר שמסתתר בשיחים.
בעולם השיווק, המכירות והעסקים, הטיפוסים שנכשלים הם אלה שמנסים למכור ל-1.7% הרציונליים. הם מציגים טבלאות אקסל, מפרטים טכניים והסברים הגיוניים, ואז תוהים למה אף אחד לא קונה מהם.
בעוד שלושה חודשים יהיו פה בחירות במדינת ישראל, אנחנו נכנסים לבחירות האלה במצב הכי קשה בינינו, מפולגים מתמיד, קרועים מתמיד, שונאים מתמיד, מפחדים מתמיד. יהיו לכם הרבה ויכוחים, הרבה צורך והרבה מקרים של ״לנסות ולשכנע״. תזכרו שהמקצוענים האמיתיים מבינים שההחלטות והשכנוע מתקבלים עמוק בתוך ה-98.3% הנותרים. רוצים לשכנע? פנו לדחפים, לאינסטינקטים, לתת מודע ולכל הדברים שלא משתנים כבר עשרות אלפי שנים.
ואם אתם חושבים שהמחנה השני, זה ששונה מכם, הם בסה״כ חבורה של בבונים שלא מבינים שום דבר, אתם מבחינה רציונלית וסטטיסטית – צודקים.
אווו, אה-אה-אה, אוווו אה-אה
אדם
הפלייליסט של הניוזלטר מוכן לכם ממש כאן למטה: