גאונות של לב

לזכרו של בריאן וילסון (1942–2025)

19.6.2025

בשנת 2021 שלחתי לשני חברים מאוד טובים שלי, שלומי לקס ואבי רוזלי, ביצוע אדיר בכל קנה מידה ל-״God Only Knows״ של הביץ׳ בויז. שם כולל לגאונות של איש אחד – בריאן וילסון. זו היתה תקופת הסגר של הקורונה, כולנו מסוגרים בבתים, המשק דומם ותחושה מוזרה ברחובות. ארבע שנים אח״כ, אנחנו שוב מסוגרים בבתים, המשק דומם, תחושה אפוקליפטית ברחובות, נדמה ששום דבר לא השתנה, ובדיוק היום לפני שבוע, יום לפני שכולנו נכנסנו לעוד מלחמה, הלך בריאן וילסון לעולמו. בן 82 ושבוע.

לא קל להסביר מה קורה בגוף כשבריאן וילסון שר לך את השיר הזה שהוא כתב כשהיה בן 23, חמישים ותשע שנים אחרי, על פסנתר בודד.

רגע, בריאן וילסון בכלל לא שר כאן... לכאורה מנגינת פסנתר של השיר המוכר ההוא. אבל בתוך כל הטירוף שאנחנו חווים, אני ממש מבקש מכם לשים אוזניות, לעצור ל-3:49 דקות ולשמוע את הדבר הזה. לא רק לשמוע אלא גם להקשיב. בדלת פתוחה ובאוזן חפצה. לעצום עיניים ולדמיין את האצבעות הנוגעות בקלידים האלה, מלטפות אותם בעדינות, להקשיב איך כל תו מתלבש על תו אחר, איך בשתי ידיים על פסנתר יש אנשים, או היו יותר נכון, שיכולים ליצור קתדרלה של קולות. הרמוניה מושלמת, שבאה בסוף חייו של בריאן וילסון, כשאין לו כבר קול.

בריאן וילסון היה גאון.

הוא לא היה מנהיג כריזמטי כמו לנון, לא סקסי כמו ג'אגר, לא קונספטואלי כמו בואי. הוא היה ילד רגיש עם אוזן של אלוהים, קולות בראש, ואבא מתעלל. ואיפשהו בין הפסיכדליה לאולפן, בין התקפי הפרנויה לספות הפסיכיאטרים, הוא כתב את - God Only Knows בעיניי שיר האהבה הכי יפה שנכתב אי פעם. פול מקרטני אמר שכל פעם שהוא שומע את השיר הזה הוא לא מפסיק לבכות. אני מודה שלי הוא תמיד גורם עור ברווז, ובסיום כיתה ו׳, כשיואבי שלי סיים בית ספר יסודי והופיע בריקוד במסיבת הסיום לצלילי השיר הזה, לא הצלחתי לעצור את הדמעות. רק אלוהים יודע מה הרגשתי אז, אני מודה.

בריאן וילסון הוא גאון.

כי בזמן שכולם שרים ״אני אוהב אותך״, הוא שר: ״אולי לא הייתי שורד בלעדייך, אבל רק אלוהים יודע״. זו שורה כ״כ יפה, כ״כ פשוטה, שהיא כואבת. בזמן שכולם שרים ״את האחת שלי״ הוא שר: ״אולי לא תמיד אוהב אותך, אבל כל עוד יש כוכבים מעלייך – אני שם״. ובזמן שכולם שרים על המורכבות של האהבה, על העובדה שזוגיות מוצלחת היא בהכרח סט של פשרות, הוא מקפל את זה לשורה אחת מדויקת כל כך: ״אולי לא תמיד אוהב אותך... אבל כנראה שכן״.

בריאן וילסון תמיד יהיה גאון.

יש הרבה סוגים של גאונות בעולם - מבריקה, טכנולוגית, ניהולית, מהפכנית. אבל יש סוג אחר של גאונות, וזו, אם תשאלו אותי, הגאונות הכי חשובה בימינו, ימים שבהם ה-IQ הופך למוצר מדף וכולם מבינים בהכל תמיד, פשוט כי זה נגיש וזה שם, ולגאונות הזו לא קוראים גאונות של מוח אלא גאונות של לב. זו שמצליחה להעז להרגיש, זאת שלא שואפת להרשים אלא לגעת, לקחת כאב אישי ולעשות ממנו שיר שאנשים בעולם כולו שומעים בו את עצמם.

…God only knows what I'd be without you
אם יש משפט אחד שמתאר מה זה לאהוב מישהו באמת - זה זה.

שיהיה לכם סוף שבוע טוב.
ותאהבו. בשקט. בלי רעש.
כמו שיר של בריאן וילסון.

אני גאה בכם מאוד,
אדם