אוספים
איך ביקור ספונטני באמצע יום שבת באזור בעלי מלאכה בתל אביב עשה לי משהו
28.12.31
יש דברים שקורים לגמרי במקרה, כך קרה היום שנסיעה ספונטנית לגמרי לאסוף משהו מאזור בעלי מלאכה הפגישה אותי עם תערוכה שיורדת היום, ממש היום, בשעה 14:00 (למעשה היא כבר ירדה בזמן שאתם קוראים את הפוסט הזה). והתערוכה היא אוספים של אנשים ופסקה קצרה של למה הם אוספים ואיך הגיעו לזה: קולבים, אטבים, כוסות לבנות, סוגי מלח, עפרונות משומשים, קלפים, מיכלי קיבול מפלסטיק, דברים שנפלטים מהים, מדריכי בטיחות של חברות תעופה, פחיות שימורים ואלומיניום, נצקה (פסלונים יפניים קטנים), כפיות, בקיצור… אוספים. בסוף, חוץ מהיופי והאסתטיקה שנשארו איתי לאורך היום נשארה גם התובנה, שלכל סיר יש מכסה והמשמעות לדברים היא תמיד בעיניי המתבונן: בשבילי זה רק עוד אטב כביסה ובשביל מישהו אחר זה עולם ומעולם ועוד חלק בפזל שנקרא החיים. שבת שלום!
סוף סוף אני יכולה לטעון שאוסף המגבונים ממסעדות הוא לא סתם תחביב ביזארי!
אחרי הניוזלטר אני מבינה שיום אחד הוא עשוי להיחשב ׳גאונות לא מוערכת בזמנה׳ ולהפוך לאוצר תרבותי. תודה על החיזוק המורלי
גם האוצרות נעשתה כאן במחשבה יפה, לכל אוסף נתנו מקום של כבוד וכל אחד מהם ביחד כאוסף נראה יצירת אומנות מרשימה, וגם הטקסטים, לכל אוסף הסיפור האישי שלו. מקסים :)