להחזיק מעמד

על ניקוטין, טניס ואובדן – ומה מחזיק אותנו כשאין רוח בגב

12.6.2025

אחותי הקטנה קרן הודיעה לי השבוע שאחרי 24 שנים היא החליטה להפסיק לעשן. האמת, הייתי בטוח שהיא כבר מזמן לא מעשנת קבוע אלא מעשנת ״חברתית״, אבל אל תיקחו את הנתון הזה ותסיקו ממנו על עוצמת הקשר שלנו והחיבור בינינו. מאחל לכולם. ההודעה הגיעה ביום ראשון, בפורום ״האחים״ בוואטסאפ, ואליה הצטרפו כל הקשיים שכרוכים בתהליך הקשה הזה. מסתבר שאחרי 24 שנים של עישון הגוף לא עושה חיים קלים לאדם שמחליט להפסיק לתת לו את מה שהוא כל כך רוצה וצריך.

״עוברים עליי ימים סופר קשים, ממש גמילה אמיתית, פיזית (עצבנות, חוסר שקט, חוסר שינה וכו'..) ונפשית מרגישה שאני באבל.. אבל מתמודדת עם זה....״ אתה מרגיש את הקושי שלה עובר דרך הטקסט. ״אני הייתי בטוח שאת לא מעשנת כבר שנים 🤣״ אני עונה לה בסרקזם ומיד אח״כ ״גאים בך החלטה סופר חכמה, את חייבת להחזיק מעמד״. האחות הגדולה רינה, אירוע בפני עצמו אבל אחות בנפש ואחד האנשים בעולם הזה, מציינת שזה ייתן גם לה השראה להפסיק. גם היא מעשנת??? אלוהים שישמור, חייתי עד היום בשדה עיוות המציאות. בכל מקרה אנחנו קובעים בינינו שאני אשלח לה חיזוק כל כמה שעות, ומאז ובמשך כל השבוע הזה אני משתדל ממש לעמוד בהבטחה שלי.

מאוחר יותר באותו היום, גמר הרולאן גארוס בפריז. 2 הטניסאים הגדולים בעולם שנכנסו זה עתה למשבצת הזאת, קרלוס אלקרס ויאניק סינר. הם עכשיו בפרונט של הטניס העולמי אחרי שליטה של הרבה מאוד שנים ע״י המשולש פדרר, נדאל, ג'וקוביץ׳, והם נותנים בראש על המגרש. את המשחק לא ראיתי לצערי אבל השלמתי פערים מיד אחרי. 5 שעות ו-23 דקות של קרב ענקיים. סינר פותח עם 2 ניצחונות, אלקרס לא נשבר חוזר ל-2:2 ובסיבוב החמישי והמכריע הוא מנצח בשובר שוויון כשסינר רגע מלהתמוטט באפיסת כוחות. תסתכלו על הדבר הזה:

אני לא חושב שאדם מן השורה יכול להבין את הקושי של לעמוד לבד חמש וחצי שעות, להיות עם רגל אחת בקבר, להיות מספיק חזק מנטלית, להחזיק מעמד ולצאת בסופו של דבר מנצח. נדרשת כאן תושייה בלתי נגמרת ואמונה עצמית ששמורה ליחידי סגולה. עילוי.

עמרי אלמוג, אצן על וחבר, מדריך מנטלי שמשפחתו נרצחה ונשבתה באירועי ה-7 לאוקטובר הוא סוג של האדם שאליו פונים אם רוצים להבין משהו לא מוסבר בספורט. אני שואל אותו כמה זה הישג בלתי נתפס של אלקרס וזה מה שהוא שולח לי חזרה:

מאוחר יותר באותו הערב, אני נזכר שבזמן שאני שקוע במחשבות על אחותי ובתדהמה ממשחק הטניס הבלתי נתפס שהסתיים לו זה עתה, רק אתמול קיבלתי בשורה נוראית, קשה. כזו שטלטלה אותי וגרמה לי עצב רב. קולגה שלי במשך כמה שנים טובות לפני העבודה בהראל ואדם שאני אוהב ומעריך מאוד שכל את בנו בעזה ביום שבת בבוקר. רק לפני 36 שעות... אורי יהונתן כהן ז״ל, לוחם יחידת יהל״ם, בנו של עדי כהן איתו עבדתי ביחד מספר שנים.

אוףףף, שוב הכל מתגמד ומקבל פרופורציות... להחזיק מעמד? בבת אחת אני חושב על כל אותם 890 אבות ו-890 אימהות ו-890 משפחות ששכלו את בנם או בתם או אביהם החיילים, השוטרים והמילואימניקים מאז תחילת המלחמה הארורה, הארוכה והמגעילה הזו. הן.. גם הן... צריכות להחזיק מעמד.

אני פותח את הספוטיפיי, שם אוזניות ולוחץ על כפתור הלופ ב״מחזיק מעמד״ של קלפטר. הגיטרה שלו מרגיעה אותי. איזה כישרון היה לבנאדם הזה, הגיטרה שלו מדברת. אשכרה מדברת. זה השיר המושלם לסיטואציה שבה אני נמצא כרגע.

רווי מחשבות על חיבורים בלתי אפשריים של 3 תחנות ביום ראשון אחד ביוני. אני שולח את השיר המופלא הזה לאנשים שחשוב לי לשלוח להם אותו. עם מסר אופטימי, אחרי הכל.

בשנות התשעים, חוקרים ב- Biosphere 2 יצרו מערכת אקולוגית סגורה מתחת לכיפה ענקית, עם יערות גשם, מדבריות ואוקיינוס. הם גידלו עצים מכל סוג בתנאים מושלמים: אור, מים, חומרים מזינים. אבל אז קרה משהו מוזר: כשהעצים גדלו, הם התחילו ליפול. אחד אחרי השני, אף אחד מהם לא החזיק, הם פשוט קרסו תחת משקלם ומתו.
למה זה קרה ומה הייתה הבעיה?
אין רוח.
בטבע, עצים מפתחים אמידות, חוזק ועוצמה ע״י תגובה להתנגדות הרוח. מדובר בסיבים צפופים וחזקים שמעגנים אותם ועוזרים להם לשרוד סופות ומאפשרים להם לא לקרוס תחת משקלם כשהם הופכים להיות כבדים, כשכל החיים עצמם יושבים עליהם, תרתי משמע. בלי רוח, בלי התמודדות עם קושי, עצי הביוספירה אמנם גדלו גבוה והיו מאוד יפים אבל חלשים ביסודם. לא היה להם מספיק כוח בשביל להחזיק מעמד. לא היה משהו שיתמוך בצמיחה שלהם, שיחזיק אותם בזמנים קשים מנשוא.
ככה זה בטבע, שאנחנו כולנו חלק ממנו... קושי הוא לא אויב הצמיחה, הוא התנאי לה.

קרן לא תחזור לעשן יותר בחיים שלה.
אלקרס רק בתחילת קריירת הניצחונות המפוארים שלו.
ולעדי כהן אני שולח חיבוק ענק, לא יכול לתאר לעצמי מה הוא עובר ועם מה הוא מתמודד כעת, וכל שנותר לי הוא לנסות לחזק אותו שיחזיק מעמד ושאני כל כך מצטער ומשתתף בצערו הכבד על מות בנו אורי יהונתן, רק בן 19 בנופלו.

שיהיה סופ״ש נעים
אני גאה בכם מאוד!
אדם