עשיתם פה סלט
מה שאפשר לעשות עם דמיון וכמה שעות, אתם פשוט חייבים לראות את זה
26.2.26
תכירו את אלעד בן דוד, או ״בנדה״ בשבילכם. בנדה הוא ההוכחה המהלכת לכך שהיקום אוהב אירוניה. כשהכרנו בשירות הצבאי, היינו הגרסה הישראלית ל״תאומים״: הוא הגיע מרמת אביב ג׳ עם נעלי ריצה שצריך רישיון טיס כדי לנעול, ואני מרמת הגולן, נאמן לסנדלי שורש שלי ולנייק אייר פגסוס שכבר ראו יותר מדי שבילים ופחות מדי סבון. הוא אכל סנדביצ׳ים בתיאודור ואני חיכיתי לבגט ניר בטבריה, הוא היה חיית מסיבות עירונית, אני הייתי חיית השד יודע מה...
הזמן עבר, עם השנים הפכתי לעירוני כמעט כמוהו (לבנדה יש זכרון מצוין והוא עדיין צוחק על נעלי הטומי הילפיגר שקניתי כשעברתי לעיר, רק אלוהים יודע להסביר מה עבר לי בראש כשקניתי את הנעל המכוערת הזו, כנראה חשבתי שזה כרטיס הכניסה לדיזנגוף), ובנדה המשיך במסלול המרהיב שלו: מלוחם הרבה יותר רציני ממני (שאת מעלליו נשאיר לארכיון המושחר של צה”ל) הוא לקח את הכישרון הכי גדול שלו, לזרוק את המשפט הכי מצחיק ברגע הכי לא מתאים, והעבודה ככתב שנון במגזין הגברי ״בלייזר״ התאימה לו בול, כן כן העיתון ההוא של המכוניות, הסיגרים והבת של השכן. משם הוא המשיך לקופירייטינג במשרדי פרסום ובכירות בעולמות הטכנולוגיה. היום הוא איזה משהו מכובד ב wix אבל אל תשאלו אותי בדיוק מה כי אני לא באמת יודע וגם כי ככה זה תל אביבים מתוחכמים: הם תמיד מוצאים את הדרך לעשות כסף מדברים שאתה עדיין מנסה להבין איך להגות.
עברו השנים, בנדה התחתן והיום לבנדה יש בת מיוחדת בשם מאיה. ומכיוון שהוא בנדה, הוא לא מקריא לה ״איילת מטיילת״ או ״האם הם מפליצים?״ כמו אדון פולצ׳ק. בנדה ממציא לה עולמות. מספר לה על הירקות שנכנסים לבטן שלנו, מאניש אותם כאילו היו טוי סטורי 6. הנקודה היא שבעידן שאנחנו חיים כל העולם הזה ושאר העולמות שבנדה, ואני ואתם ממציאים יכולים בתוך פחות מ 24 שעות עבודה במצטבר, פאקינג יום, להפוך למציאות לפני שהספקתם לסיים את הקפה של הבוקר.
אז את השיר שהם כתבו על הירקות במקרר, הם הלחינו, יצרו אנימציה, עשו מיקס, הוסיפו קולות רקע, אפקטים, עריכה, שיחררו סאונד סופי, גם תיקוני צבע והווווופ – סרט של מאיה ואלעד בן דוד שוגר ליו-טיוב והוא נראה כמו יצירה שעבדו עליה לפחות שנה בסטודיו הכי חזק בברלין. או הוליווד. לא פחות.
אגב הוליווד... מכירים את השיר של בילי ג׳ואל Say goodbye to Hollywood?, ובכן בילי, יש לי חדשות בשבילך: לא רק שלום, הוליווד כבר אורזת קופסאות. והקופסאות האלה נבנות בסלון ובטלפון של בנדה.
ברשותכם אני רוצה לחזור לתוכן של היצירה המופלאה של מאיה ובנדה... מה עשיתם לנו מה? על בשר יש לנו ייסורי מצפון, דבש זה בתכלס קיא של דבורים, את החלב אנחנו גונבים לפרות מסכנות, ועכשיו, בחסות בנדה ומאיה, גם הירקות נכנסו לרשימת ה״אסור?״
תודה לכם שהפכתם את המקרר שלי לשדה קרב רגשי. איך אפשר לחתוך כרוב כשהוא נראה כל כך אנושי? מה עובר על הזית העצלן שרובץ לו בג’קוזי של ההתססה בזמן ששאר החברים שלו הופכים לממרח? ומה עם הלחם? מקור הרוע בעולם כולו! ״מפלצת הלחם״ שטורפת ירקות תמימים והופכת אותם לסביח (טרגדיה קולינרית בתוך פיתה). ושיא השיאים: גברת דלעת. יקית כזאת, קפדנית, שמצביעה על המטבח וצועקת במבטא שרק AI יכול לדייק ״הרוייייייצח!״
אז אם אתם רוצים לראות איך העולם שלנו משתנה לנגד עינינו, איך כל אחת ואחד מכם יכולים להפוך לאנשים הכי מוכשרים בעולם, איך בלחיצת כפתור אפשר לתת ביטוי כ״כ טהור ומדויק לאהבה של אבא ואיך כל זה ישנה את הדרך שבה תסתכלו על מלפפון לנצח, אתם פשוט חייבים לראות את זה.
שיהיה שבוע של יצירה, טכנולוגיה ושיהיה לכם בתיאבון,
רוייצחים.
אדם
אהבתם? שתפו!
ממש אהבתם? שתפו והגיבו!
ממש ממש אהבתם? שתפו הגיבו וכתבו לי הודעה!
ואחרי כל זה, פשוט תלחצו פליי על הפלייליסט של הניוזלטר שלנו ותמשיכו לעשות מה שאתם עושים
מקסים🫶