הפלייליסט

מה הם החיים האלה בלי הפסקול שמלווה אותם?

10.7.2025

ביום ראשון החלטתי לעשות ניסוי, שלחתי כאן בסאבסטאק
(ברצינות יש עדיין מלא שלא עוקבים, לא שאני כפייתי או משהו, אולי בעצם קצת כן... תעקבו! יותר כיף בסאבסטאק!)

בקיצור שלחתי כאן בצ׳אט הזמנה לדיון פתוח, שתכניסו בתגובות את השיר שהכי מאפיין את הניוזלטר הזה. ככה, לאט לאט, נוכל להרכיב פאזל של שירים שמייצגים כל אחד מכם, וכולם ביחד את ״בדלת פתוחה ובנפש חפצה״. אנחנו עומדים על 31 שירים, שעתיים ו-7 דקות של מוזיקה איכותית ומגוונת שמייצגת – אתכם! אני מודה שמיום שני בבוקר אני על הפלייליסט הזה בריפיט ונהנה מכל רגע, מהמעברים בין הבחירות, אני תוהה עם עצמי למה דווקא היא בחרה את זה ולמה הוא בחר את זה. מה המילים כאן מנסות להגיד לי? איפה הלחן הזה מתכתב עם האווירה הכללית של הניוזלטר? ואולי זה בכלל לא משהו שהתכוונתי שיקרה, אבל הוא קרה דווקא לו, או לה? פתאום כל שיר קיבל עומק נוסף, משהו שהפיל איזה אסימון או תובנה נסתרת וזה כל כך מעניין ומיוחד. אני רוצה שהפלייליסט הזה עוד יגדל, אז אני קורא לכל מי שקורא עכשיו, ממש עכשיו, את השורות האלה ושבא לו לעשות לי טוב על הלב, שיחשוב דקה איזה שיר הניוזלטר הזה, שנשלח אליו כל יום חמישי כבר שנה ורבעון, מייצג עבורו ומתקפל לתוך שיר אחד שבא לו שיתווסף לפלייליסט. שלחו לי אותו. אם אתם רוצים אתם יכולים להסתכל על זה אחרת - זו בעצם מתנה שאני מבקש מכם, עבורי.

ומה בינתיים אני עשיתי עבורכם?
מה-31 שירים ששלחתם לי עד כה, חיברתי שיר אחד, לא לחפש משמעויות נסתרות, הלכתי שיר שיר, בחרתי שורה אחת וניסיתי לחבר משהו שיעשה הגיון, שאולי ישאיר חותם. האמת, לא בטוח שהצלחתי אבל עצם הניסיון עשה לי טוב על הלב, ואני מודה שיש בו חלקים שמייצגים אותי וכך עבר לו עוד שבוע, עוד חודש, עוד שנה.

שורות שנשארות / בנוי כולו מהשירים ששלחתם

החיים קורים בזמן שאני עסוק בלשרוד
עוד בוקר אחד עולה, ואני פותח חלון
אין לי מפתחות וגם אין לי דרך ברורה
העולם נראה לי פתאום כמו בדיחה פנימית שלא הוזמנתי אליה

אני יושב על הגדר, אולי פתאום יקרה משהו
הזמן עובר ואני בוהה, מקשיב לעצמי נושם
הכול נראה לי אותו דבר, ורק אני קצת אחרת
יש לי דקה, לנשום אוויר, לבדוק דופק

אני ממשיך ללכת, כי אין לי ברירה
מושך את היום ומהדק אותו כמו שרוכים שנפרמו
אוחז אותו בקצה של מחשבה
מחזיק מעמד, כי מישהו צריך

הפקק תנועה הזה, הוא לא רק בכבישים
הוא גם ברגליים, הוא גם בלב
אני מנסה להבין מה רציתי
כשהייתי ילד, גם לא ידעתי בדיוק

אני לא מספיק הכל, אבל אני קיים
אני לא הכי חכם, אבל אני לומד כל יום
אני כמו עלה קטן שמתעקש ליפול דווקא באביב
אני כמו צליל של פסנתר שלפעמים מזייף רק בקצה

כן, יש לי עוד דרך לעשות
אבל הלב שלי תמיד רוצה להיות לב של זהב
ולפעמים, צריך להודות, זה נגמר בלב עייף של יום חמישי בערב
והחיים ממשיכים, רומזים איזה קיץ הולך להיות
הם לא נרטיב ברור. הם טיוטה מתמשכת.

ואם מישהו שואל,
תגידו לו שאנחנו שורדים,
עם קצת קצב, וקצת אמונה
אני יודע את זה בוודאות
השיר הבא כבר יתנגן בדיוק בזמן.

אני גאה בכם מאוד
אדם